צוואה הינה מסמך משפטי ובו אדם קובע את רצונו באשר לאופן חלוקת רכושו (עיזבונו) לאחר פטירתו.
הסכם ממון הינו הסכם משפטי בעל תוקף מחייב הנערך בין שני בני זוג בדרך כלל טרם נישואיהם, כאשר מטרת הסכם הממון להסדיר מבעוד מועד את אופן התנהלותם הכספית כלכלית של בני הזוג במהלך חיי הנישואין וחלילה בעת גירושין. הסכם הממון נועד למנוע מחלוקות עתידיות באשר לחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בעת פרידה וגירושי הצדדים.
נושא הרכוש מקבל תפנית משמעותית לאחר פטירת אחד מבני הזוג. ככלל, חוק הירושה קובע כי ירושת נפטר מחולקת בהתאם לצוואתו, ובהיעדר צוואה חוק הירושה קובע את מדרג חלוקת הרכוש של הנפטר כאשר נקבע כי מחצית מרכוש הנפטר מועברת לבן הזוג והמחצית הנותרת מועברת לילדיו.
אך מה קורה עם בין בני הזוג נחתם הסכם ממון? האם יש לחלק את רכוש הנפטר בהתאם לאמור בהסכם הממון או שמא בהתאם לחוק הירושה?
במקרה בו נחתם הסכם ממון תקף ובן הזוג הנפטר לא ערך צוואה: במצב בו לא נכתבה צוואה, יורש בן הזוג את מחצית רכוש הנפטר כאמור בחוק הירושה, על אף קיום הסכם הממון הקודם. למעשה, במצב זה הסכם הממון מבוטל לחלוטין.
במקרה בו נחתם הסכם ממון ובן הזוג הנפטר ערך צוואה: כאשר קיימת צוואה מחד והסכם ממון מאידך, יש לבחון היטב את שני המסמכים. באם הצוואה והסכם הממון מורים על חלוקת רכוש דומה, ניתן לקיים את האמור בהם ללא בעיה. המצב שונה כאשר הצוואה נוגדת את האמור בהסכם הממון. פעמים רבות קובע בית המשפט כי הסכם הממון גובר על צוואת המנוח, אך אין פסיקה חד משמעית בנושא.
ההתנגשות המשפטית בין הסכם הממון לבין הצוואה, עלולה להוביל לשאלות ומחלוקות רבות, הליכים משפטיים ובעיקר חוסר ודאות. לפיכך מומלץ לערוך את הסכם הממון לאחר התייעצות עם עו"ד מומחה בתחום ולכלול בהסכם הממון לא רק הוראות והסכמות למצב של פרידה או גירושין אלא להוסיף הוראות מפורטות לגבי מצב בו אחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג השני נותר בחיים, ולנסח את ההוראות וההסכמות בזהירות יתרה – ובמקביל לערוך צוואה שתהלום את הוראות הסכם הממון וכך ליצור סנכרון בין הסכם הממון והצוואה וליצור ודאות משפטית.
